SaaS מת? לא. אבל ה-AI בדיוק הרג את הדשבורד.

סיפרתי לאשתי על Cowork החדש של קלוד – כלי שמאפשר ל-AI להיכנס לתוכנות שלך ולעשות פעולות אקטיביות בשבילך. היא חשבה רגע ושאלה: "רגע, אז אני יכולה להפסיק להיכנס לג'ימייל שלי?" עניתי לה: "בול. אבל זה רק חצי מהסיפור."

החצי השני של הסיפור הוא לא על ג'ימייל, הוא עלינו – יזמי ומנהלי התוכנה. והוא מפחיד ומרגש באותה מידה.

הסוד המלוכלך של תעשיית התוכנה

רוב תוכנות ה-SaaS שעסקים משלמים עליהן היום הן בעצם ממשק יפה שיושב מעל נתונים.

זהו. זה כל הקסם.

אוקיי, אולי לא רק דשבורד. אולי גם הכניסו כמה סקריפטים שעושים עיבודים "פשוטים" בדרך, אולי איזה אוטומציה פה ושם. אבל בואו… אין פה תהליכי עומק. ברוב המקרים מדובר בהנגשת תוכן בצורה כזאת או אחרת.

מישהו לקח תהליך עבודה שקיים בכל חברה, עטף אותו בכפתורים צבעוניים ודשבורד נחמד, גבה X דולר למשתמש בחודש, וקרא לזה SaaS. המודל הזה יצר מאות מיליארדים ב-15 השנים האחרונות. אבל הוא תמיד הסתמך על הנחה אחת: שצריך בן אדם שילחץ על הכפתורים.

ומה קורה כש-AI יודע ללחוץ על הכפתורים בעצמו?

הרגע שבו הבנתי שהממשק הוא כבר לא המוצר

מה שאנתרופיק עשו עם Cowork (ומה שקורה עם ה-Operator של אלטמן ודומיהם) זה לא עוד צ'אטבוט. הם בנו סוכנים שיודעים להיכנס ל-CRM, ל-ERP ולמיילים שלכם ולבצע עבודה. לא "לעזור" לכם לעבוד, אלא לעבוד.

וברגע שסוכן AI נכנס למערכת, הוא לא צריך כפתורים יפים. הוא לא צריך "חווית משתמש" (UX) מפנקת. הוא צריך גישה לנתונים וליכולת ביצוע.

וזה הצונאמי ששוטף עכשיו את וול-סטריט ומפיל מניות של חברות SaaS ענקיות. המשקיעים הבינו שחברות שכל הערך שלהן הוא "ממשק נוח מעל דאטה של מישהו אחר" נמצאות בבעיה. החפיר (Moat) שלהן, שהיה נראה עמוק, התגלה כשלולית.

מלכודת האמצע: לאן בורח הכסף?

כדי להבין מי ישרוד את זה, צריך להסתכל על עולם התוכנה כעל סנדוויץ' של שלוש שכבות:

1. השכבה העליונה (הביצוע): סוכן ה-AI. זה שעושה את העבודה בפועל.
2. השכבה האמצעית (הניהול): ה-SaaS הקלאסי. הדשבורדים, הכפתורים, הממשקים.
3. השכבה התחתונה (האמת): מערכות ה-Record. מסדי הנתונים, המידע הגולמי, התשתית האמיתית של הארגון.

מה שקורה עכשיו זה תהליך אלים של מחיצת האמצע.

הערך בורח למעלה (למי שמבצע את העבודה) ובורח למטה (למי שמחזיק בנתונים הייחודיים שמאפשרים את העבודה).

ומה קורה למי שנשאר באמצע עם דשבורד יפה אבל בלי דאטה ייחודי ובלי יכולת ביצוע אוטונומית? הוא נמחץ.

למה בטרייסר אנחנו לא מפחדים (להפך)

כשאני מסתכל על התחום שלנו – ניהול ציי רכב – אני מבין שאנחנו במקום הנכון.

בטרייסר אנחנו אוספים עשרות מיליוני נקודות GPS ביום. אנחנו מנתחים התנהגות נהגים בזמן אמת, דפוסי צריכת דלק, חריגות בטיחות. אלו הנתונים הגולמיים. אנחנו מחזיקים את "השכבה התחתונה" – האמת של השטח. שום ממשק יפה לא יכול לזייף את זה ושום AI גנרי לא יכול להמציא את זה.

הבנו לפני זמן מה שהלקוחות שלנו לא באמת רוצים את "השכבה האמצעית". בעלי עסקים ומנהלי צי רכב לא קמים בבוקר עם תשוקה עזה לבהות בגרפים בלוח המחוונים שלנו ולהוריד אקסלים. הם רוצים לדעת שהעובדים עושים את מה שהם אמורים לעשות, שאין גניבות דלק, שהצי תקין ושנהגים בטוחים.

לכן, המהפכה האמיתית שאנחנו מובילים בטרייסר היא דילוג על האמצע: חיבור ישיר בין הדאטה (שכבה 3) לביצוע (שכבה 1).

כבר היום, חלק ענק מהערך שהלקוחות שלנו מקבלים קורה בלי שהם עשו Log-in אחד. המערכת מזהה חריגה? היא לא מחכה שהמנהל יפתח את המחשב, יוריד אקסל, יפלטר, יעשה פיבוט ויגלה רק מה ש"הוא יודע לאתר" כי הוא "מבין את העסק הכי טוב". היא מבינה מה המשתמש מחפש ושולחת לו התראה מדויקת לוואטסאפ ב-07:00 בבוקר עם ניתוח האירוע והמלצה לפעולה. דוחות שנבנים לבד, תובנות שמגיעות בדחיפה (Push) ולא במשיכה (Pull).

אנחנו בונים מערכת שעובדת בשביל הלקוח, במקום שהלקוח יעבוד בתוך המערכת.

נשמע טריוויאלי? תנסו להסביר את זה לליד ששואל בטלפון "רגע, אבל איפה רואים את המכוניות על המפה?" או השאלה שאני הכי "אוהב" לשמוע – "מה ההבדל בינך לבין 'איתוראן'?". איף... האינסטינקט הישן עדיין מחפש את המסך, את הממשק הויזואלי. אבל הערך האמיתי – הכסף הגדול – נמצא בביצוע האוטונומי שקורה מתחת למכסה המנוע (וכן, עדיין יש לנו את כל הוויזואל למי שתהה).

האבולוציה: מ-Cloud Native ל-AI Native

וכאן חשוב לדייק – זה לא שהדשבורדים ימותו מחר בבוקר.

יש מערכות מורכבות, כאלו שדורשות שיקול דעת אנושי, העלאת קבצים או ויזואליזציה של תהליכים (כמו מפות, הדמיות רפואיות או עריכת וידאו). הן לא ייעלמו.

אבל גם הן יעברו טרנספורמציה למשהו חדש: AI Native.

במערכות האלו, האינטראקציה של המשתמש תהיה ישירות מול ה-AI. הממשק לא יהיה "לוח בקרה" שבו אתה לוחץ על כפתורים, אלא "משטח עבודה" שבו אתה נותן את ההנחיה, וה-AI הוא זה שרץ על הממשק ומבצע את הפעולות. אנחנו לא נצטרך למלא 50 שדות בטופס; אנחנו נעלה קובץ, נכתוב משפט, והמערכת תבין, תבצע ותציג רק את מה שדורש אישור.

העתיד: התוכנה השקופה

אז האם ה-SaaS מת? ממש לא.

מה שמת זה ה-SaaS הקל. ה-SaaS של "בוא ניקח תהליך גנרי ונעטוף אותו יפה".

אנחנו נכנסים לעידן של "התוכנה השקופה".

בעידן הזה, המנכ"לים הטובים ביותר לא ישאלו את סמנכ"לי הטכנולוגיות שלהם "איך המערכת נראית?" או "כמה היא ידידותית למשתמש?". השאלה תהיה: "כמה זמן היא חסכה לנו?" ו-"כמה החלטות היא קיבלה בשבילנו?".

חברות שיש להן Data אמיתי, קנייני וייחודי (כמו עשרות מיליוני הקילומטרים שאנחנו מנתחים), ויודעות לבנות סוכני AI שיפעלו על הנתונים האלה – הן אלו שינצחו.

הדשבורד הכי טוב בעולם הוא מסך כבוי, כשהעבודה כבר נעשתה ברקע. לשם אנחנו הולכים, ומי שיתעקש למכור "כפתורים" במקום "תוצאות", יגלה מהר מאוד שאין לו מי שילחץ עליהם.

דניאל פרישקו, מנכ״ל ומייסד טרייסר טכנולוגיות